top of page

התמכרות וריצוי יתר

  • תמונת הסופר/ת: Boaz Zechria Cinnamon
    Boaz Zechria Cinnamon
  • לפני 5 ימים
  • זמן קריאה 2 דקות


התמכרות והקשר ההדוק שלה לריצוי יתר - למה אנשים עם נטיה לריצוי נוטים לפתח התמכרויות יותר בקלות מאשר אנשים לא מרצים?


קצת עלי כדמות מרצה:


תמיד הייתי אדם מרצה, בתקופה שגרתי ברחוב, חברי הכנופיה היו קוראים לי דובון אכפת לי, הייתי נפגע מאוד, לא הבנתי למה אני נראה כלפי חוץ רכרוכי, רגיש מדי, למרות החזות הגדולה שלי, למרות הרצון שלי להיות קשוח, מחוספס, אפילו מאיים ומפחיד.


גם במשפחה, בבתי הספר, בצבא, אפילו בהמשך אחרי שיצאתי מהרחוב והתחלתי לבנות את החיים שלי - תמיד הייתי הדמות הרגישה, האכפתית, אכפתית מדי.

היינו יוצאים לרכיבה עם האופנועים, אני ועוד קבוצה גדולה של רוכבים, והייתי רוכב חזק, מהר, אגרסיבי, על האופנוע הצלחתי לבטא את עצמי האמיתי, דמות של מנהיג לוחם, דמות של סמוראי, שד משחת. אבל גם עם האופנוענים, ברגע שהיינו יורדים מהאופנועים, הייתי נהפך להיות אותו אדם רגיש מדי, אכפתי מדי לא לפגוע באחרים, לא לדרוך על מישהו בטעות, ואותה רגישות נראתה לפעמים כמו ביישנות, כמו הססנות, כמו חלישות אופי וחוסר בעמוד שדרה ונוכחות.


שנאתי את עצמי!

רציתי להיות אדם אחר, חזק, מרשים, עם גוף שרירי, לסת מרובעת, עיניים חודרות עמוק, אדם מנהיג.

אבל בעצם מה שרציתי זה להיות שונה ממי שאני - אדם אחר.


השנאה העצמית, רגשות האשמה, הבושה העמוקה, אפפה אותי מכל פינה, סגרה עלי מכל הכיוונים - גרמה לי לחפש שליטה, להעצים את תחושת האגו שלי דרך שליטה באחרים, דרך מניפולציות, דרך חיפוש אישורים חיצוניים, דרך התנהגות מרצה ולעיתים אולי מתרפסת.


אפשרתי לעצמי להיות מוקף בחברים / אנשים שבקלות יכלו להגיד לי מילים מקטינות, לדרוס את הרצונות שלי, להתעלם מהקיום שלי, ואני החשבתי אותם כחברים, שמחתי שהם בכלל אפשרו לי מקום בחיים שלהם, כי בתפיסה שלי לא מגיע לי בכלל שיהיו לי חברים, לקבל אהבה, כי מי אני בכלל? אדם חלש, רגיש מדי, עלוב.


ככה במקרה שלי, הרצון למצוא שליטה, למצוא רפואה לעצמי, הוביל אותי לפיתוח התמכרויות לאלכוהול, ולמין - שם בניתי עולמות גן עדן, בועה של שלווה, שליטה ברגע, ורפואה רגעית.


כמובן שכל זה עיוות של המציאות, כולנו יודעים כמה מעלות יש בבני אדם רגישים, אכפתיים, אני יודע על עצמי שבזכות הרגישות שלי, בזכות האכפתיות שלי, אני יכול לכתוב ולהביע את עצמי בצורה עמוקה, לפתח מערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות, וכן אולי אני לא משדר ״כריש צמרת״ ואני לא מהמנטורים האלו שעומדים על במה והטטסטורון שלהם משפריץ לכל כיוון כמו טוני רובינס, אבל לדעתי זו נקודת פתיחה מעולה לצאת אל העולם כמנהיג רך, כאדם רגיש, מישהו שיכול ללוות אדם אחר ממקום של חמלה, אהבה, אמפתיה.


היום ברור לי שרצוי יתר הוא בעייתי, ורגישות יתר היא מאתגרת, גם היום וכנראה כל החיים אני אמשיך ללמוד ולהתאמן על איך לרצות פחות, איך להביע את עצמי יותר במדויק, איך להיות נוכח במקום שלי בעוצמה ולדבר ממקום של אהבה עצמית, יש לי הרבה מה ללמוד וזה בסדר.

לצערי בעבר פתחתי ממקום של חוסר ידיעה איך להתמודד עם הרגישות שלי, עם הפגיעות שחוויתי, עם הדימוי העצמי הנמוך שהיה לי, פתחתי התמכרויות שונות, עשיתי הכל כדי לברוח מהרגשות הכואבים של הבושה, השנאה, הכעסים שמילאו כל חלק בתוכי וקרעו אותי מבפנים.

ברחתי אל אלכוהול, סמים, פורנו, אוננות, אכילה כפייתית, צפיות בינג׳ בנטפליקס, עבודה מסביב לשעון, הכל כדי לא להיות עם עצמי ולהרגיש.


הקשר בין התמכרות לריצוי:


למה בעצם הקשר הכל כך הדוק הזה בין התמכרות לריצוי?

מה יש בה בהתנהגות המרצה שגורמת לנו לחפש התנהגויות ממכרות?


כמו שראינו קודם התנהגות מרצה גורמת לאדם המרצה לחוות רגשות עזים שליליים, במקרה שלי אלו היו רגשות של שנאה עצמית, בושה, אשמה.

אצל אחרים אלו יכולים להיות רגשות אחרים או נוספים כגון רגש חזק של בדידות, של יגון, ואולי תחושות של ניתוק מהעצמי, הרס הזהות האישית שלנו, מה שבעצם מתפתח תוך כדי שאנו מתכחשים, מתנכרים לעצמי שלנו.


ההתמכרות כמו שאנו יודעים ומכירים אותה, יש בה מעלות נפלאות כביכול לאדם הסובל,

ההתמכרות גורמת ל:

  • הפרשת דופמין גבוהה - הנאה, עונג, משמעות

  • התכנסות אל תוך בועה (עולם אחר)

  • יצירת עצמי מוצלח יותר (במקרה שלי אטרקטיבי מינית, שולט, מנהיג, אסרטיבי)

  • בניית עולם המשמש כעיר מקלט או בית חם

  • הקהיית הרגשות השליליים

  • ריפוי של כאבים ברגע הנוכחי

  • שליטה ברגשות, בתחושות וברגע הנוכחי שלנו


אלו חלק מהמתנות שההתמכרות מביאה לנו, הסם שאנו צורכים בין אם זה סם פיזי משנה תודעה או סם התנהגותי, הוא אכן משמש עבור המכור כגן עדן, מקום מפלט וריפוי.


אדם מרצה שעסוק בכל רגע במחשבות על האחר, אין לו רגע אחד לעצמו, אין בתוכו שלוות נפש, הוא מכין אוכל ושואל את עצמו אם בת הזוג תאהב את האוכל הזה, אם מישהו יבקר אותו על הכמויות, על הכסף שהוא שילם על האוכל הזה, אולי היה עדיף שיוותר על האורגני, אולי עדיף שיכין חביתה רק משני ביצים ולא שלושה, אולי הוא צריך לשטוף את הכלים עכשיו ולא בערב כדי שבני הבית ירגישו נעים יותר, וגם אם לא התחברתם לדוגמא הזו, תחשבו על דוגמא אחרת כגון עמידה בתור לקופה בסופרמרקט, אדם מרצה לא נינוח, אין בו שלווה ונוכחות ברגע, הוא עסוק להרגיש רע עם עצמו, אולי הוא צריך לתת את התור שלו לאישה המבוגרת שממתינה, או לאמא עם הילדים שממהרת, אולי היה עדיף שישלם עם האשראי שהקופאית לא תטרח יותר מדי כי גם ככה קשה לה.

ואלו הן רק דוגמאות קטנות ולא משמעותיות, מה עם ריצוי יתר מול חברים קרובים, מול משפחה?

אין לו לאדם מרצה, רגע אחד של מנוחה!

אין לאדם מרצה רגע אחד של שלווה!

אדם מרצה לא נוכח ברגע!


אין פלא כמו שאנו רואים ומבינים, למה אדם מרצה מפתח התמכרויות, למה הוא זקוק להם, ההתמכרויות האלו הן כמו חמצן לחולה אסטמה עוזרות לו לאדם המרצה לקבל מעט שלווה, לנשום, להיות נוכח ברגע.


האם כל אדם מרצה יפתח התמכרות?

התשובה היא - לא.


לא כל אדם מרצה יפתח התמכרות, אבל כשאנו מסתכלים על אדם מכור והרבה פעמים דווקא ניתן לראות זאת אצל מכורים למין, אנו נבחין גם בהיבטים של התנהגות מרצה ורגישות יתר.

ישנן עוד סיבות ודברים שצריכים לקרות כדי לדחוף אדם אל הקצה, לגרום לו לפתח התמכרויות, ולהערים עליו קשיים שיגבילו ויאתגרו אותו בעתיד להחלים מההתמכרות.


חלק מהדברים אשר כמעט תמיד נמצאים ברקע אצל מכורים אלו:

  • פוסט טראומה

  • בעיות היקשרות

  • דימוי עצמי נמוך

  • ריצוי יתר

  • רגישות יתר

זה לא מחייב שכל אדם מכור יהיו לו את כל הדברים האלו, למעט אולי טראומה שלדעתי כן מופיעה אצל 95% מהמכורים.


אך גם כאן כדאי להבחין בין אדם שחווה טראומה אך הגיע מבית חם ופתוח, ויש לו יכולת ומקום להחלים, לשתף, להרגיש בטוח. לבין אדם שחווה טראומה אך הגיע מבית שבו פחות מדברים, פחות מקבלים, וחסר לו המקום והיכולת להחלים.

ילד שחווה התעללות בילדות אך קיבל בזמנו אהבה ללא תנאי מהמשפחה, קרקע להחלמה. אין דינו כילד שעבר התעללות אך מגיע מבית מפורק או בית בו לא הבשילו והתקיימו תנאים של אהבה ללא תנאי ואפשרות להחלים.


בנוסף כמובן יש את מערכות היחסים של האדם, את האופי המולד, את רצון וייעוד הנשמה של האדם, כל אלו בסופו של דבר יובילו ויחליטו האם האדם יפתח התמכרות כזו או אחרת או שמא יזכה להחלים ללא פיתוח התמכרות הרסנית בדרך.



לכן לפני שיוצאים מנקודת הנחה שאם פלוני יש לו נטיה לריצוי יתר אז הוא כנראה גם מכור, חשוב לזכור שיש עוד הרבה גורמים שמעורבים ביצירת התמכרות ולא כל אדם שסובל מריצוי יתר הוא גם מכור כמו שלא כל אדם שסובל מפוסט טראומה הוא מכור.



טיפים לאדם מרצה על מנת להחלים ולהימנע מאימוץ התנהגות ממכרת:


על מנת להצליח להימנע מאימוץ התנהגות ממכרת בעתיד, וגם על מנת להצליח להחלים מבעיית התנהגות ממכרת בהווה, כדאי לעבוד על עניין הריצוי, לפתח דפוסי החלמה, דפוסים של דאגה אישית, אימוץ הרגלים שישימו אותנו במרכז ולא את האחרים.


  • הצבת גבולות

  • תרגול מיינדפולנס כעזרה לזיהוי דפוסי ריצוי ועבודה עליהם

  • כתיבת יומן ומעקב על דפוסי ריצוי חוזרים

  • קבלה עצמית של פעולות מקדמות עבור עצמנו כגון חדר כושר, נגינה, לימודים

  • למצוא חבר / איש שיחה קרוב לשתף איתו, לקבל זווית נוספת על החיים שלנו איך והיכן כדאי לנו לשים לב להתנהגות מרצה


אחד הדברים החשובים זה לזכור שכאשר טוב לנו באמת, כאשר אנו לומדים להביע את עצמנו, לאפשר לעצמנו חמלה, ובנייה של סביבה שמאפשרת לנו להתפתח ולהרגיש טוב - זה משפיע באופן ישיר על הסובבים שלנו, וזה מה שבאמת יכין קרקע ומקום שנוכל לתת לאחרים, כי נתינה אמיתית מגיעה רק ממקום של שפע, של אהבה עצמית, של שמחה פנימית.


אדם שרוצה להיות בנתינה עבור בת זוגו ועבור המשפחה שלו, והוא בריצוי יתר, הוא לא באמת בנתינה, הוא בפחד, הוא באובססיביות במחשבות שלו, הוא מעייף ומקשה על הסובבים אותו והוא יוצר מרחק במקום קירוב.

אנשים רוצים לקבל ממישהו חופשי, ממישהו שטוב לו במקום שלו, מישהו שאוהב את עצמו, קשה לקבל ממישהו שרע לו עם עצמו.


לכן אם אתם מתמודדים עם ריצוי כמוני,  לדעתי כדאי להתמקד בריצוי עצמי, רוב הזמן להיות עסוק בעצמי, מה יעשה לי טוב, מה ישמח אותי? יותר תנועה, יותר לימודים, יותר ניקיון וסדר בבית, יותר עבודה על המידות שלי, להיות נקי מהתמכרות.

כשאני דואג לעצמי, אוטומטית הרצון הטבעי שלי לתת לאחרים, לדאוג שכולם ירגישו טוב סביבי, לובש צורה וביטוי חיצוני מדויק יותר, אני יכול לתת ממקום משוחרר, לדעת שהאני הטבעי שלי גם ככה בנתינה, גם ככה מעודד, אוהב, רוצה שיהיה טוב לאחרים סביבי, הרצון הזה עובד על אוטומט, אני לא צריך לטפח אותו - אני צריך לטפח את עצמי, לשים גבולות שהדאגה והאכפתיות לזולת לא יגיעו על חשבון הדאגה והאכפתיות לעצמי, ולכן הצבת גבולות, תרגול מיינדפולנס ונוכחות ברגע עוזרים וחשובים מאוד.



אם פתחתם התמכרות וריצוי יתר ואם מדובר בהתמכרות למין - אשמח לעזור!


שלכם באהבה

בועז

שני בני אדם מתווכחים
שני בני אדם מתווכחים

תגובות


0549070483

©2018 by Newthinking. Proudly created with Wix.com

bottom of page