בחירה בהתמכרות או בחיים

נדבר על התמכרויות, הרגע בו אדם מכור עומד בצומת דרכים ועליו לבחור דרך של התמכרות או דרך של חיים.

בתור אדם שהתמודד 20 שנים עם התמכרות למין, ויותר משלוש שנים עם תחלואה כפולה והתמכרות גם לאלכוהול, אני חייב לדבר על נקודה חשובה מאוד, להעביר מסר שכדאי מאוד שיגיע לכל אדם שמתמודד עם התמכרות.

עבור כל אדם מכור יש רגע במהלך היום, צומת דרכים בה האדם המכור בוחר שוב בדרך של התמכרות, הבחירה הזו בהתמכרות חייבת לחזור על עצמה כל יום וכל רגע מחדש, אחרת תהיה החלמה מהתמכרות.

בואו נצלול פנימה ונבין מה הכוונה בחירה בהתמכרות? ואיך בדיוק נראית צומת הדרכים הזו?

על פניו אדם מכור לא יסכים איתי שקיימת אפשרות בחירה בתוך ההתמכרות, גם אני לא הסכמתי עם עצמי בהתחלה, כי בתפיסה של אדם מכור, הוא לא מרגיש שקימת זכות בחירה במקום שבו הוא נמצא, רוב האנשים שמכורים, הם בתפיסת קורבן לנסיבות החיים, קורבנות של הרגע הנוכחי.

בואו נסביר איך מכורים תופסים את המציאות ולמה הם צודקים בנקודת המבט שלהם, ואז נראה איך אפשר להסתכל על זה מזווית אחרת של החלמה.

זווית הראיה של אדם מכור - בחירה בהתמכרות:

נוכל לשמוע אנשים מכורים מתבטאים בצורות שונות כגון:

״זה גדול עלי״, ״אני לא מסוגל״, ״אני חוזר להשתמש בלי לשים לב בכלל״, ״אין מצב שאני בוחר בזה, אני פשוט לא מסוגל להפסיק״, ״אבדתי שליטה על המוח שלי״, ״אולי אם היה לי כסף/ אהבה/ משפחה אחרת/ עבודה טובה/ בית יפה אז הייתי מצליח להיגמל אבל בצורה הזו איך שהחיים שלי נראים, אין לי סיכוי״ ״יש לך מושג מה עברתי בחיים?״ ״יש לך מושג כמה סבלתי בחיים שלי?״.

אלו הם חלק קטן ממשפטים שחוזרים על עצמם בשיחה עם מכורים, ואלו משפטים נכונים בחלקם כי באמת הרבה מכורים מתמודדים עם מציאות חיים מורכבת, עם צורך לקחת אחריות ולבצע החלטות שיכולות להיות לא פשוטות, להתמודד עם אתגרים מורכבים אשר חלקם נובעים מתוך אורח חיים של התמכרות כגון מצב כלכלי בעייתי, גירושין, בדידות, חרדות וכדומה, וגם אם מדובר באתגרים רגילים יותר, אז אין להם את היכולת והמסוגלות להכיל את הקושי ולמצוא דרך להתמודד איתו ואז בצדק מסוים הם יטענו בפנינו את המשפטים האלו שאכן מרגישים נכונים עבורם.

מעבר לזה חשוב לזכור שרוב האנשים שמתמודדים עם התמכרות, סובלים סבל עצום, הם באמת רוצים להיגמל מההתמכרות, להשתחרר מהסבל, להיות חופשיים, הם גם ניסו פעם אחר פעם לפעמים לאורך שנים ארוכות וללא הצלחה, הם גם חוו באמת טראומות ילדות, התעללות, הרבה מצוקה וסבל מהעולם, מהאנשים הקרובים אליהם, אז מה הפלא אם בסופו של דבר הם אומרים נואש, מרימים ידיים ואומרים שאין סיכוי ואין כאן אפשרות בחירה.

מבחינת אדם מכור, צומת הדרכים הזו מאוד מעורפלת, מטושטשת, הוא לא באמת שם לב שהוא חוצה צומת דרכים, הוא לא באמת שם לב שישנה אפשרות בחירה, הרבה פעמים גם אם הוא מודע שהוא עומד לבחור שוב בהתמכרות ומוות, לא יהיו לו כוחות לתת תשומת לב, אין לו אנרגיות להמשיך להתעסק עם זה, כל מה שהוא רוצה זה שקט, זו מנוחה מהסבל הפנימי, ואת השקט והמנוחה הזו הוא יקבל דרך שימוש בהתמכרות, שימוש מיידי. הוא יגיד לנו ״על איזה צומת דרכים אתם מדברים, תעזבו אותי בשקט!״

חוסר אונים

זווית הראיה של משפחת המכור:

כאן נוכל לשים לב איך אנשים מדברים לאותם מכורים, אלו יהיו על פי רוב בני המשפחה וחברים, הם יגידו דברים כגון:

״לא נמאס לך שהחיים שלך בזבל?״, ״אתה לא רוצה להשתנות?״, ״יש הרבה מכורים שהפסיקו אני לא מבין למה אתה מתעקש להמשיך עם זה!״, ״מה כל כך דפוק אצלך?!״, ״לא זכור לי שחווית משהו כל כך נורא בחיים שלך״, ״אתה כל כך רגיש ומסובך עם עצמך״, ״אתה פשוט נהנה להרוס לעצמך את החיים״.

מבחינת העולם אדם מכור אכן נמצא בצומת דרכים, אך הם לא מבינים למה הוא מתעקש לבחור בדרך שמזיקה לו ולסובבים אותו, למה הוא לא יכול להתעורר על עצמו, הם תופסים את הסיטואציה כמשהו לא נעים שהאדם המכור הכניס לחיים שלהם בחוסר התחשבות, הם לא מבינים שמדובר במחלה סמויה, הם לא מבינים עם מה באמת אדם מכור מתמודד, לכן עולים תחושות של כעסים ואכזבה.

מחקרים שבוצעו לאחרונה מראים כי התמכרות משפיעה משמעותית על דפוסי רגשות, תפקוד חברתי והתנהגות במשפחה, כולל היבטים של עוינות, לחץ נפשי ומערכות יחסים לא יציבות.

בנוסף יש מחקרים שמדברים על הקשר בין התמכרות ובין מחלה משפחתית שיכולה להיווצר סביב ההתמכרות כאשר בני משפחה מגלמים תפקידים שונים כגון תפקיד המושיע, תפקיד המואשם, המחנך, וכדומה, וכך ללא תשומת לב הם עלולים לשמר את דפוסי ההתמכרות המזיקים.

זווית הראיה בעולם הטיפולי:

עולם הטיפול בהכללה גסה וכמובן ישנם יוצאי דופן, מסתכל על מחלת ההתמכרות כמחלה שיש בה שורשים בטראומות עבר, היא קשורה קשר הדוק גם להיבט הביולוגי דפוסי הרגלים שהושרשו במוח והפרעות בהפרשת הדופמין, היא קשורה קשר הדוק לסביבת המחייה של האדם המכור, התמכרות נתפסת כבעיה מורכבת, רב מערכתית שמשלבת אלמנטים שונים גם פסיכולוגיים, גם רגשיים, ביולוגיים ורוחניים.

מבחינת הרפואה, התמכרות היא מחלה כרונית של המוח וניתן להיעזר לצורך הגמילה בתרופות שמשפיעות על המוח בשילוב עם עזרה פסיכולוגית.

מבחינה רגשית, מוצעים טיפולים כגון CBT, NLP, עבודה עם הילד הפנימי דרך דמיון מודרך, שילוב של מיינדפולנס, עבודה עם תהליכי גוף נפש דרך תנועה, והיד עוד נטויה.

מבחינה רוחנית, יש את תוכנית 12 הצעדים ששמה דגש על מסירה של חוסר האונים לכוח רוחני, מציאת משמעות וחיבור רוחני אישי.

מבחינה טיפולית במקרים מורכבים, ממליצים לשלב טיפול שיהיה גם רפואי וגם רגשי ורוחני, טיפול שיצליח להעניק מענה וריפוי גם רפואי למוח, גם רגשי לטיפול בטראומות ורגשות מודחקים, גם טיפול שיאפשר חיבור לעצמי של האדם.

מתוך הדברים האלו שאנו רואים ומבינים עד כמה מצבו של אדם מכור מורכב, נשאלת השאלה, האם ישנה בכלל אפשרות בחירה לאדם מכור?

האם אדם מכור שנמצא בצומת דרכים, יכול לבחור באפשרות של חיים במקום לחזור שוב על הבחירה בהתמכרות ומוות?

אדם מכור צריך להתמודד עם מוח פגוע, עם מסלולים עצביים שמשחקים נגדו, עם מערכת דופמין פגומה שגורמת לו לחרדות, חוסר שקט, ומצוקה פנימית. הוא צריך להילחם בביולוגיה שלו עצמו, בנוסף להתמודד רגשית עם פחדים, טראומות, בדידות, חוסר אונים.

האם אפשר לבחור בחיים במקום בהתמכרות?

השאלה הזו מזכירה לנו שוב את אותם משפטים שהאדם מכור אומר לעצמו, משפטים המתארים את חוסר האונים והיכולת לעשות שינוי וטרנספורמציה.

בנוסף חשוב לזכור שהרבה מכורים אין להם גישה לקבל את הטיפול שהם זקוקים לו, טיפול בהתמכרות יכול להיות יקר מאוד, עד כדי כך יקר שמרכזי גמילה גובים לפעמים גם עשרות אלפי שקלים לחודש אחד של טיפול במרכז גמילה.

בנוסף חשוב לזכור שחלק גדול מהמכורים מרגישים בושה, חוסר יכולת לקום ולבקש עזרה, וגם חוסר ידיעה איך וממי לבקש עזרה, חלק גדול מהם וגם אני הרגשתי כך, לא רוצים עוד טיפול פסיכולוגי שנמשך שנים ארוכות ונשלם עליו מאות שקלים עבור כל פגישה.

חלק גדול מהמכורים נמצאים במצב כלכלי בעייתי בגלל ההתמכרות, ולא יכולים להרשות לעצמם טיפול מתאים, והאפשרות היחידה היא לבקש עזרה ממשפחה שגם ככה לא תומכת ומבינה, או לקחת הלוואה ולהוסיף קושי על קושי מבחינה כלכלית.

לכן נראה הרבה מכורים שפונים לתוכניות של 12 הצעדים שאלו תוכניות חינמיות על פי רוב, ומעניקות סיוע רגשי, רוחני ותמיכה בשלבי הגמילה.

ובכל זאת הרבה מאוד מכורים לא מצליחים להפסיק עם ההתמכרות שלהם אפילו עם תוכנית 12 הצעדים, זה לא מספיק עבורם, כי הם עדין למרות השיתופים ותחושת היחד שבקבוצות, למרות הרובד הרוחני, הם עדין מרגישים בדידות, עדין נאבקים בתוך עצמם עם שדים של טראומות עבר, ועם האויב הגדול שהוא המוח והביולוגיה שלנו שמשרתת את ההתמכרות ומערימה קשיים ומחסומים.

איך אפשר לבחור בחיים?

כאן נכנסת תובנה קריטית לגבי אפשרות הבחירה של אדם מכור, מה כן אפשר לעשות ועל מה כדאי לתת את הדעת.

בתוכנית 12 הצעדים מדברים הרבה על החשיבות של לדעת שאנחנו לבד, לדעת שבשורה התחתונה אנו אלה שצריכים לעשות את העבודה, אנו צריכים להפסיק עם ההתמכרות ולבחור בהחלמה כל יום מחדש. התוכנית יכולה להביא לנו חיבור רוחני, תמיכה חברתית, חונך (ספונסר) שילווה אותנו בדרך, אבל בשורה התחתונה אנו מול עצמנו, בשורה התחתונה אנו נצטרך לעבור את הדרך הזו ולבחור בהחלמה כל יום וכל רגע מחדש, נצטרך לעבור בתוך כאבי הגדילה ולצמוח דרכם.

כמו שאמרנו קודם, רוב מה שהאדם מכור אומר לעצמו זה נכון, הוא באמת סובל ובאמת מרגיש שהחיים גדולים עליו, ונכון גם שיש ערימה של אתגרים ובעיות נוספות בצורה של טראומות, דפוסי חשיבה, דפוסים עצביים פגומים, חרדות, מצוקה, חוסר אונים - כל זה נכון וקיים!

ובכל זאת וזה חשוב להבין - גם אם זה הדבר הכי קשה בעולם, גם אם זה מרגיש בלתי אפשרי, בכל זאת ישנה בחירה!

ישנה אפשרות לבחור ברגע הנוכחי, לבחור רק להיום, רק לעכשיו, אני עכשיו בשעה הקרובה נשאר נקי, אני עכשיו רק היום נשאר נקי.

אדם מכור חייב לעבור טרנספורמציה, הרי מהי הדרך להחלמה מהתמכרות בצורה הפשוטה ביותר, זה להפסיק עם פעולת ההתמכרות, זה להמנע מפעולה מסוימת לאורך מספיק זמן עד שהאדם כבר לא מכור.

נכון שאם הבעיות הרגשיות לא יטופלו אז תמיד ישאר סיכון לחזור להתמכרות או לפתח התמכרות חדשה, אבל לטפל בבעיות רגשיות תמיד יהיה זמן לטפל, ובתחושה שלי רוב הבעיות הרגשיות ובטח בתקופה בוגרת של אדם מכור לאחר שנים של סבל והתמכרות, מגיעות דווקא מההתמכרות ולא מהעבר שלו, ההתמכרות היא זו שיוצרת דימוי עצמי נמוך, בושה, אשמה, חוסר ביטחון, חרדות, מצוקות, חוסר שקט, חוסר אונים מוגבר - ברגע שההתמכרות תיעלם, חלק גדול אם לא רובם של הבעיות מסביב גם יעלמו.

לכן כרגע בצומת הדרכים שבו אדם מכור נמצא עכשיו ועליו לבחור התמכרות או חיים, הוא צריך קודם כל לקבל את הסבל שלו ואת חוסר האונים, לקבל את זה שכואב לו וקשה, לקבל את זה שהוא חי בבדידות נוראית בתוך עצמו גם כאשר הוא מוקף באנשים ומשפחה, לקבל את זה שהוא חי בחוסר של פרנסה, אהבה, חוסר רגשי.

דווקא מתוך הקושי שלו, דווקא בתוך הסבל הפנימי, להביט על עצמו במראה, להגיד ״אני בוחר להיות נקי״, ״אני מאמץ את הסבל שלי ומוכן לקבל אותו ולחבק אותו״ ״אני הולך לכאוב עכשיו תקופה ארוכה, אני הולך לכאוב עכשיו אולי גם כל החיים, אבל אני מוכן לקבל את הכאב הזה״ ״אני מוכן לסבול ואני מוכן לאהוב את הסבל אם זה מה שצריך ממני״

להגיד את המשפטים האלו כשאתה מביט לעצמך בעיניים, לתת לדמעות לעלות ולשחרר את הרגשות שקבורים בפנים, ולבחור כי קימת אפשרות בחירה גם בתחתית, גם בהתמכרות, גם ולמרות כל הקושי, הסבל והמצוקה הפנימית, קימת אפשרות לבחור אחרת, לבחור בחיים, לבחור לקום, לבחור בעתיד של שפע והחלמה, להפסיק לבחור במוות, להיות מוכן ולרצות לוותר על ההתמכרות ולחבק את הכאב גם אם הוא מאוד כואב.

כי הדרך היחידה להפסיק עם התמכרות היא לבחור להפסיק עם ההתמכרות!

לבחור כל יום וכל רגע מחדש!

מה קורה אם אני בכל זאת לא מצליח לבחור להפסיק עם ההתמכרות?

ישנם הרבה מאוד מכורים שפשוט לא מליחים להפסיק עם ההתמכרות, כי הם לא מסוגלים לבחור בסבל, לבחור בכאב, לבחור בבדידות, להכיל את הרגשות האלו, להכיל את החרדות והמצוקה, לחיות עכשיו תקופה ארוכה בחוסר אונים.

אם את או אתה לא מצליחים להפסיק עם ההתמכרות, קודם כל תדעו שזה בסדר, אתם בסדר, אתם אהובים, היכולת לקום ולבחור בסבל היא קשה, בטח כאשר כל תא בגוף שלנו, כל נוירון במוח שלנו צועקים לנו לבחור שוב בהתמכרות, בדרך המוכרת והבטוחה.

אתם מושלמים כמו שאתם ואתם בסדר!

לדעתי כל עוד מדובר בהתמכרות התנהגותית כגון התמכרות לפורנו, התמכרות למין, התמכרות לסוכר, התמכרות להימורים, וכדומה. . אתם לא צריכים לקחת תרופות ואתם לא צריכים טיפול פסיכולוגי ארוך שיימשך שנים ארוכות וירוקן לכם גם את הכיס וגם את האנרגיות.

מה שאתם צריכים זו יד מושטת, מישהו שילווה אותכם כמו חונך בתוכנית של 12 הצעדים, מישהו שיהיה צמוד אליכם, יעזור לכם לבחור בהחלמה כל יום מחדש, יעזור לכם להכיל ולעבור דרך הכאב, דרך המצוקה וחוסר האונים בשבועות ובחודשים הראשונים של הגמילה.

כדאי בהמשך גם לשקול לקחת טיפול לניקוי טראומות, טיפול כל שהוא שיעזור לכם לבנות חזון, לגלות את החוסן הפנימי, לרפא את הילד הפנימי - אבל אלו דברים שעל פי רוב עם הזמן יתרפאו מאליהם.

אם אתם תבחרו בהחלמה כל יום מחדש במשך כמה שבועות, אם אתם תבחרו בפעילויות מחלימות במקום בפעולות הרסניות שקשורות להתמכרות לדוגמא אם אתם תתחילו ללכת לחדר כושר, לעשות הליכות בחוץ, להצטרף לחוג יוגה, לצאת אל הים, לצייר, להתחיל ללמוד לנגן בכלי נגינה, לעבוד בגינה, כל פעולה כזו אם תתמידו בה ותבחרו בה כל פעם מחדש, לאורך זמן תגלו שהבחירה בחיים שיש בהם יצירה ותנועה, והבחירה שלכם להפסיק עם התמכרות, להפסיק עם הרגלים הרסניים, יובילו אותכם אל מקומות נפלאים של החלמה, שפע, חיים, שגשוג ומתוך זה גם דימוי עצמי חיובי, שקט פנימי, מוח בריא, חוסן מנטלי, וכל מה שתצטרכו כדי להמשיך לשגשג ולפרוח.

שלכם כמו תמיד באהבה

בועז