מפלצות מתוך האפלה

אני יושב כל השבת בבית, רציתי לצאת לטייל, אולי לצלם קצת, רציתי לשבת לכתוב.

במקום זה שכבתי על הספה, בוהה באוויר ומרוקן מאנרגיה.

מוצא שאני מרגיש חסר כיוון ומטרה בחיים, אין תשוקה פנימית לכלום.

רגשות של עצב, בדידות, געגוע.

חשש להישאר לבד בחיים בלי אהבה.

מתוסכל מהקשיים שלי בתקשורת מול אנשים.

מרגיש אי נעימות להרים טלפון לאימא ולאחים שלי, ואני חושב שאם מול המשפחה אני מרגיש זר אז הגיוני שגם מול החברים, ואולי הכול מתחיל בזה שאני לפעמים מרגיש זר אפילו לעצמי.

תחושה פנימית של ללכת לאיבוד, של ריקנות, תהום אפלה.

וכשאני מתחבר למקום הזה הריק והאפל, אני נהפך לנכה, למשותק.

לפעמים אני רץ, מרים משקולות, והזיעה והמאמץ עוזרים לי להרגיש יותר חי,

לפעמים אני מעלה תמונה או פוסט וכמה ליקים או תגובות מעוררים אותי לחיים,

ולפעמים אני מוצא מישהו לאהוב, ואז החיים נצבעים בצבעים שמחים והכל מקבל משמעות.

הייתי מאוד שמח אם אותה תחושה של משמעות ואהבה הייתה נוכחת גם בלבד שלי מול עצמי.

אני אוהב את הגוף שלי ומכבד אותו, ואני שומר על הסביבה שלי נקיה ואסתטית.

אני עושה את כל הדברים שרשומים במדריך, ובכל זאת משהו חסר, מרגיש ריק, ואפל.

אז לפעמים אני בורח מהמשהו הזה, לעולם של מין, תאווה, ושוכח מהכול לכמה שעות.

לפעמים אני נוסע למקום רחוק, או רואה כמה פרקים ברצף באיזו סדרה, שמשכיחים ממני את עצמי, והכי חשוב הם מנתקים אותי מהאפלה שבי.

אבל אז היא חוזרת ומכה חזק.

היא לא נעלמת ולא מתכננת להעלם.

היא רוצה משהו, ואני שואל את עצמי מה זה הדבר הזה שהיא רוצה.

לפעמים אני חושש שמה שהאפלה רוצה זה לקחת את הנשמה שלי ולאכול אותה, ואחר כך לירוק אותה לכלבים שמקשקשים בזנב מסביבי.

אני פוחד ממנה

רועד מפחד.

מישהו אמר לי שאם אני יעמוד מול המפלצות שבתוך הראש שלי, שאם אני אמצא כוחות להתעמת מולם, אז אולי יהיה קשה אבל זה יביא דברים טובים.

ואני חושש שאם אני אפתח למפלצות האלו פתח אז הם יבלעו אותי שלם, וזה במקרה הטוב.

במקרה הפחות טוב אני אצליח לברוח אבל השפיות תישאר אצלם, וכך איהפך להיות משוגע רשמי עם תעודות, ותאמינו לי שלהיות משוגע עם תעודות זה כבר ממש רע, ממש לא כדאי.

אז אני עדין חושב ככה מה לעשות, אם לקחת את הסיכון שאהיה משוגע ממש עם התעודות והכל..

או פשוט להשלים עם הנוכחות של המפלצות האלו שמידי פעם עולות מהאפלה ונוגסות חתיכות ממני..

נו ימים יגידו..

לחיות עם רגשות עזים, אפלים, שנובעים ממקומות של פגיעות, חשש להיות דחויים, פחד לא להשתלב בחברה, רגשות של תסכול וחוסר מימוש עצמי, זה לא דבר קל, אבל אם גם אתם חווים רגשות אלו לפעמים, ומרגישים שהתחושות האלו מוכרות לכם, אז דעו שאינכם לבד.

תודה שקראתם ומאחל לכם שאם גם לכם יש מקום אפל שמידי פעם עולות ממנו מפלצות, שתדעו איך לבחור נכון, ואם בחרתם נכון אז בואו ותספרו לי, נוכל לחשוב ביחד מה לעשות איתם עם כל המפלצות האלו.