top of page
  • תמונת הסופר/תBoaz Cinnamon

אפקט הנדנדה בהתמכרות

אפקט נדנדת הגמילה בהתמכרויות


אפקט הנדנדה בהתמכרות
נדנדה

יום שלישי, צהרים, קיץ. רותח בחוץ. אני בבית על הספה בסלון תחת המזגן שעובד במרץ.

בת זוגי בעבודה, הילדים בגנים, אני מביט על הכרס, חושב על דיאטה בפעם המיליון ואחת.

אני יודע שהבעיה היא לא הדיאטה אלא החיים שלי בכללי, עם אופי התמכרותי שאורב לי בפינות, אלו הן הסיגריות שאני מגניב אל הפה במהלך היום, בעיקר כשאני מחוץ לבית בהפסקות בעבודה עם החברים. זו התשוקה שלי לסוכר שבאה לדי ביטוי בבליעת נתחים של עוגה או חבילות שלמות של עוגיות, וזה הנטפליקס הזה ששואב אותי לתוכו.

עד לא מזמן חשבתי שזה האופי שלי, אופי של אדם שמן ועצלן.

היום אחרי שלמדתי על הנושא, אני מתחיל להבין שזו בכלל התמודדות עם התמכרות, משהו שקשור לדפוסי חשיבה ולהפרשת הורמון הדופמין במוח.

מתבהר לי שישנם אנשים רגישים יותר שהמוח שלהם עובד ומפריש את ההורמון בצורה שונה מאחרים, כאלה שהאונה הרציונלית שלהם שאחראית על וויסות דחפים ותשוקות, אולי לא מפותחת בצורה האופטימלית ביותר.

מסתבר שיתכן שזהו בכלל לא עניין של כוח רצון או עצלות או פינוק יתר.

זהו עניין של תוכנה.

של המוח.

אז אחרי שלמדתי וראיתי קצת וידאו ביוטיוב על התמכרויות, החלטתי לקחת את עצמי בידיים.

לפני שלשה שבועות – הפסקתי לעשן,  והפסקתי לצרוך סוכר מכל סוג שהוא.

נגמלתי מעישון ומסוכר בפעם אחת, ביום אחד!

איזה כיף.

נו.. ברור שהימים הראשונים היו קשים, גם מצד החברים שצחקו ואמרו לי שאני לא אצליח, גם מצד האישה שלא נעים להגיד אבל דחפה לי עוד כמה עוגיות עם כוס התה של הערב, טענה שזה עושה לי טוב.

אבל אני הפעלתי את כוח הרצון, חזקתי את האונה הקדמית ונתתי לה את המקום והכבוד הראוי לה מתוקף תפקידה בוויסות התשוקות.

ושמתי מול עיני את תמונת העתיד שלי כאדם רזה שרירי, גמול ומאושר.

אני יכול להגיד שבאמת אחרי שבועיים כבר הרגשתי חזק, עוצמתי, עם כוחות על חלל.

הרגשתי שבשעה טובה הצלחתי לנצח את השטן בכבודו ובעצמו, ועכשיו הגיע הזמן שאגלה לעולם את כוחותיי המופלאים ואצא להציל את האנושות כולה מהכחדה עולמית שאולי תגיע בעקבות התחממות יתר או התרבות יתר של יתושים.

 

אז ככה אני מוצא את עצמי על הספה, מהרהר, מצד אחד מדושן עונג מההצלחה, ומאידך מתחיל לפנטז על איזו צלוחית פצפונת ועליה כדורון קטן של וניל קפוא הנקרא בפי העם "גלידה".

וכך לאחר שעה של הרהורים לכאן ולשם, החלטתי לקום ולתפוש את עצמי בידיים, וכך עשיתי – קמתי מהספה, נערתי מעלי את הפירורים של עוגיות העבאדי, !!! רגע! עבאדי? מאיפה הגיעו העוגיות האלו??

 

ולעניינינו

כולנו צוחקים מהסיפור המשעשע ויחד עם כך מרגישים צביטה קטנה מתוך היכרות אישית עם הנפילות האלו.

מספיק רגע אחד של הסחת דעת, רגע אחד של גאווה לא במקום והנה אנו חוזרים שוב לסורנו.

ומדוע זה כך?

כי קשה לנו,  כי דפוסי התנהגות ודפוסי חשיבה שהשקענו בהם שנים של חזרה ותרגול, לא ייעלמו מעצמם ביום אחד.

הסיבה שאנו כמעט בלי משים לב מכניסים איזו קובית שוקולד לפה או עוגייה, טמונה בכך שאנו מונחים על ידי טייס אוטומט – תת המודע שלנו.

 

עד כאן מתואר מקרה שכולנו פוגשים בו,  אבל כאן אנו גם עומדים לפני צומת דרכים.

מה קורה לנו לאחר המעידה, אחרי הנפילה?

 

דרך אחת:

הרבה אנשים לאחר מעידה ולא משנה איזו, בין אם מדובר בעישון סיגריה לאחר הפסקה של שבועיים שלוש, או באכילת עוגה לאחר שהתחלנו דיאטה נטולת פחמימה, וכיוצא באלו.. יבחרו להאשים את האגו, הווי אומר את עצמם.

רגשות אשמה

בושה

חרטה

כעס

טינה

ומכאן הדרך קצרה לבטל את כל מה שעשינו בהינף יד, ולעשן עוד סיגריה, לוותר לחלוטין, ולצאת מנקודת הנחה שאנו אנשים חלשים, חסרי עמוד שדרה.

 

אבל ישנה דרך נוספת

דרך שניה:

שבה אנו מבינים שאין קשר בכלל לאופי שלנו, אלא זו עבודה טכנית לחלוטין.

זו עבודה של שינוי דפוסי התנהגות, והדרך היחידה לעשות אותה היא על ידי כך שנפסיק עם ביצוע ההרגל השלילי, ונבצע הרגל חיובי במקומו, נחזור על כך מספיק פעמים עד אשר הדבר ייהפך עבורנו לטבע שני ובכך יבוא גואל.

 

 

 

וכאן ישנה חשיבות להבין מהו אפקט הנדנדה

ומהו אתם שואלים?

ובכן, המובן מאליו הקשר לנדנדה בכך שפעם מצליחים להחזיק מעמד בהפסקת הרגל התמכרות, ופעם חוזרים להתמכרות חזרה.

אבל יש רובד נוסף עמוק ומעניין יותר.

 

מכירים את זה שהנדנדה ככל שנדחוף אותה לצד אחד יותר רחוק, כך כשנשחרר היא תלך חזק ורחוק יותר לצד הנגדי?

יופי, כולנו מכירים את הטכניקה הזו, כי כך בעצם נדנדה פועלת.

ובהפסקת הרגל התמכרותי הדבר קורה בצורה דומה, לפחות בתקופה ההתחלתית, משהו כמו 90 יום.

אנו מפעילים כוח רצון ומפסיקים יום, יומיים, שבוע, וכל הזמן הזה אנו יוצרים מתח פנימי, כי המוח רוצה לחזור על ביצוע פעולת התמכרות שהוא רגיל לה, ואנו אוחזים בו כמו בכלב עם רצועה שמושך לכיוון העצם שלו.

ואז אם אנו משחררים וחוזרים להתמכרות, המוח מקבל אישור שהיה שווה לו לדחוף ולחכות כי בסוף הממתק יגיע, והוא מייצר דחף גדול יותר, שמקשה עלינו להתרחק מההתמכרות ולהיגמל מחדש.

 

אז איך מתמודדים עם אפקט הנדנדה?

התשובה הטובה ביותר היא – על ידי כך שמפסיקים אחת ולתמיד ולא חוזרים שוב אל ביצוע פעולת התמכרות.

תגידו "אבל זה לא אפשרי, לכולם יש מעידות"

אז תלוי, כמה כאב יש בכם, כמה מוטיבציה, ואם יש מי שמלווה אתכם בדרך.

מניסיון שלי אפשר להפסיק בפעם אחת ולתמיד, וכן יכול להיות שידרשו לכם כמה ניסיונות כוזבים לפני שתצליחו לאסוף את עצמכם ולהתחייב אחת ולתמיד.

ולכן גם חשוב שיהיה מישהו צמוד שילווה אתכם בתהליך ממקום שבו את מכורים אל השלב שבו אתם חופשיים.

 

שמי בועז זכריה סינמון

אני מלווה מכורים בתהליך הגמילה שלהם, דרך האונליין בזמינות 24/7,

במהלך הליווי אנו לומדים להתחבר אל ייעוד הנשמה, לבנות חזון ויעדים, להבין איך המוח שלנו עובד ולשנות דפוסי חשיבה לכאלה חיוביים שיתמכו בנו.

מוזמנים לפנות אלי לצורך התייעצות במספר הפלאפון 0549070483

או להשאיר פרטים דרך המייל boazzechria@gmail.com

מוזמנים לקבל פרטים נוספים על תוכנית הליווי דרך הקישור כאן.

 

שלכם באהבה רבה בועז

 

 

 

 

Comentários


bottom of page